-
הספר שימש תקופה ארוכה ספר יסוד למחקר תולדות התפילה. הוא נכתב בשנת 1859 בידי יום טוב ליפמן צונץ, מי שנחשב כאבי חכמת ישראל. המהדורה העברית כוללת עדכונים מחקריים, הבהרות רבות ומפתחות מפורטים, ביניהם: מפתח התפילות, מפתח מנהגי התפילה, מפתח הפיוטים ומפתח כתבי יד ודפוסים קדומים של סידורים ומחזורים המוזכרים בספר. במהדורה העברית נדפסו לראשונה מאות הערות והשלמות של צונץ עצמו, שנמצאו על העותק האישי שלו.
-
כשנות אלף מונח היה חיבור הדקדוק של רב סעדיה גאון, נסתר ועלום מעין רואה, ואף שמקצת החכמים שמעו את שמעו, את תוכנו לאשורו לא ידעו. והנה, מאה שנים לאחר שנתגלה החיבור לראשונה בידי א"א הרכבי, באים אנו לגאול את החיבור ולהציגו קבל עם ועדה. ספר הדקדוק שלו מעשה ראשונים הוא ולא קדמו אדם בדקדוק העברי. לאחר שנתגלה עיקרו של החיבור בכתב יד אחד המחזיק את רובו, נתגלו קטעי גניזה אחרים. עד ימינו עדיין אין כל החיבור בידינו. השאלה העומדת במצב זה האם ראוי להמתין בהכנת מהדורה מדעית עד שיהא כל החיבור בשלמותו בידנו או שמא יש לההדיר את שנמצא בעין בעת הזאת. בחרנו בדרך השנייה משום חשיבות משנתו הדקדוקית של רס"ג ומשום שפרסום כל החלקים הידועים מחיבורו עשוי לעורר את החוקרים לפקוח עין ולבקש קטעים נוספים, אף יקל עליהם לזהות חלקים אחרים מן החיבור.
-
בספר מוצגת מהדורה מדעית של שבעת המאמרים הראשונים של חלקה הראשון של האנציקלופדיה העוסקים בפיזיקה. כל מאמר דן בסוגיה מדעית אחת וחותם בפרקים פרשניים שמטרתם להראות כיצד הסוגיה תואמת את דעת התורה ואת הסודות הצפונים בכתביהם של ר' אברהם אבן עזרא ור' משה בן מיימון מחד ומקובלים שונים, בעיקר הרמב"ן, מאידך. למהדורה קודם מבוא העוסק בשאלות היסודיות והבסיסיות העומדות מאחורי החיבור, כגון: מי כתבו, היכן ולשם מה, מהו מבנה החיבור, מהם מקורותיו של המחבר וכיצד הוא נדרש להם? המבוא גם סוקר ומבאר את תוכני הדיון של שבעת המאמרים המוצגים במהדורה תוך שימת דגש על החידושים העיקריים הטמונים בהם ותרומתם להתפתחות המדע.
-
חיבור מרתק זה מייצג את שיא הפרשנות הפילוסופית האלגורית של ימי הביניים. ספרו של ר' לוי נשען על מקורות תלמודיים, מדרשיים, הלכתיים, מדעיים ופילוסופיים עשירים, והוא מעורר התפעלות אצל קוראיו המתרשמים מהיקף ידיעותיו של המחבר ומדמיונו היצירתי הפורה.
-
חיבור מרתק זה מייצג את שיא הפרשנות הפילוסופית האלגורית של ימי הביניים. ספרו של ר' לוי נשען על מקורות תלמודיים, מדרשיים, הלכתיים, מדעיים ופילוסופיים עשירים, והוא מעורר התפעלות אצל קוראיו המתרשמים מהיקף ידיעותיו של המחבר ומדמיונו היצירתי הפורה.
-
Out of stockמורה המורה לר' שם טוב בן יוסף פלקירה נמנה עם ראשוני הפירושים שנכתבו על ספר מורה נבוכים של הרמב"ם. ידיעת הערבית של פלקירה היתה רחבה, והוא העיר הערות רבות על תרגומו הנודע של ר' שמעון אבן תיבון לספר המורה. בזכות ידיעותיו בערבית הכיר פלקירה גם את מקורותיו הפילוסופיים של הרמב"ם וניסה להתחקות אחריהם בחיבורו. המהדורה הביקורתית של מורה המורה מבוססת על כל כתבי היד הנמצאים ברשותנו מן החיבור הזה. היא תועיל לכל החפץ לעמוד על הפירוש החשוב הזה ולחקור את מקורותיו של הנשר הגדול. החיבור מביא את לשון מורה המורה בליווי חילופי נוסח והערות החושפות את מקורותיו הפילוסופיים של פלקירה. מקורות אלה, שהם ברובם המכריע אף מקורותיו של הרמב"ם נבדקים בפירוט במבוא שבראש המהדורה.
-
פירושו של הרב יוסף חיון לירמיהו, שהיה מגדולי רבני פורטגל בדור שלפני הגירוש, נותר מאז חיבורו בכתב היד בלבד ולא זכה להגיה למכבש הדפוס. במהדורה זו נעשה מאמץ להמציא לפני שוחרי פרשנות המקרא, מהדורה מדעית מבוארת של הפירוש, מתוך כתב היד היחיד ששרד, שככל הנראה הינו אוטוגרף אותו חזר והגיה מספר פעמים.
בראש הספר בא מבוא מקיף הדן בדרכו הפרשנית של הרב חיון כפי שהיא באה לידי ביטוי בפירושו לירמיהו, בענייני שונים העולים מתוך פירושו הנוגעים לספר ירמיהו, ובענייני אמונה ופילוסופיה הנזכרים במהלך הפירוש
הרב חיון, שעל תלמידיו נמנים רבי יצחק אברבנאל, רבי דוד ב"ר שלמה ן' יחיא והחסיד רבי יוסף יעבץ, כתב פירושים לכמה מספרי המקרא. על חשיבות פירושיו כתב אחד מצאצאיו 'בכל הארץ יצא קוָם ומלאה הארץ דעה מפירושיו מתוקים מדבש נוטפים מר כפלגי מים בצָיון'. דברי הערכה מופלגים לדמותו כתב תלמידו רבי יוסף יעבץ בספרו 'אור החיים': "ויהי להם לראש, יושב בשבת תחכמוני, זקן ונשוא פנים, הוא הראש הגדול מלא תורה כאחד האמוראים, ר' יוסף חיון ז"ל".
תוכן עניינים ומבוא של הספר ניתן למצוא בקישור. -
שמואל בן יהודה אבן תיבון (1232-1165) ידוע בשל תרגומו ל"מורה נבוכה" של הרמב"ם לעברית. הוא תרגם כתבים נוספים וכתב חיבורים בנושא פילוסופיה ופרשנות מקרא. הספר הזה הוא פירושו של אבן תיבון לקהלת, אך הוא מסגל לעצמו את תפיסתו הפרשנית של הרמב"ם, פסוק אחר פסוק עד להסבר הספר כולו. המהדורה מוערת ומביאה את מקורותיו של אבן תיבון ומסבירה את המושגים בהם משתמש. היא כוללת מבוא שמציג את חייו של אבן תיבון ואת כתביו, מתאר את הפירוש בפירוט, מסביר את שיטתו הפילוסופית של הפירוש ומפרט את השפעתו ההיסטורית של הפירוש. במחשבה היהודית של ימי הביניים, רק דמויות בודדות לא הושפעו ממפעל היסוד הרמב"מיסטית הזה.
-
רש"י היה הפרשן המקראי הראשון שחיבר פירוש מקיף לספר משלי באשכנז ובצפון צרפת, ופירושו שרד ב-55 כתבי יד. זו הפעם הראשונה שמוגשת מהדורה מדעית לפירוש רש"י לספר זה. מהדורה מדעית זו מבוססת על כ"י לוצקי 778. חילופי הנוסח משישה כתבי יד אחרים המדויקים ביותר, שני הדפוסים הראשונים, ועוד שלושה דפוסים מאוחרים יותר מופיעים באפרט חילופי הנוסח. המהדורה כוללת גם "סופרקומנטר" שבו העורכת מפרשת מילים או קטעים שדורשים הבהרה. העורכת עקבה אחרי המקורות של רש"י בפירושו - גם אלה שעליהם רש"י מכריז במפורש, וגם אלה שלא הכריז עליהם. את מהדורת הפירוש מקדים מבוא המנתח נושאים חשובים ומגוונים, כגון: תוספות לפירוש, שיטת הפירוש, מקורותיו של רש"י, לשון ותחביר, ופולמוס יהודי-נוצרי.
-
מנחת שי לר' ידידיה שלמה רפאל נורצי הוא חיבור העוסק בצורתן, בניקודן ובמסורתן של תיבות המקרא כסדר הכתובים, ומטרתו לברר וללבן את גרסאות המקרא בענייני כתיב, ניקוד וטעמים ולקבוע את הנוסח המבורר והנקי משגיאות. החיבור משמש היום לנזקקים לו על פי הנדפס במקראות גדולות שבהם הובאו החלקים המתאימים אחרי כל ספר מספרי התנ"ך.
-
התוספות למנחת שי משלים את הפרסום של מנחת שי על התורה, אשר לידידיה שלמה רפאל נורצי.
