-
Out of stockמורה המורה לר' שם טוב בן יוסף פלקירה נמנה עם ראשוני הפירושים שנכתבו על ספר מורה נבוכים של הרמב"ם. ידיעת הערבית של פלקירה היתה רחבה, והוא העיר הערות רבות על תרגומו הנודע של ר' שמעון אבן תיבון לספר המורה. בזכות ידיעותיו בערבית הכיר פלקירה גם את מקורותיו הפילוסופיים של הרמב"ם וניסה להתחקות אחריהם בחיבורו. המהדורה הביקורתית של מורה המורה מבוססת על כל כתבי היד הנמצאים ברשותנו מן החיבור הזה. היא תועיל לכל החפץ לעמוד על הפירוש החשוב הזה ולחקור את מקורותיו של הנשר הגדול. החיבור מביא את לשון מורה המורה בליווי חילופי נוסח והערות החושפות את מקורותיו הפילוסופיים של פלקירה. מקורות אלה, שהם ברובם המכריע אף מקורותיו של הרמב"ם נבדקים בפירוט במבוא שבראש המהדורה.
-
ספר זה מציג כשלוש מאות קטעים שהוסיף ר' משה בן נחמן (רמב"ן) לפירושו לתורה בעלותו לארץ ישראל בסוף ימיו. קטעי התוספת זוהו על פי רשימות עדכון ששלח רמב"ן עצמו ושלחו אחרים אל ארצות הגולה, וכן על בסיס בדיקה השוואתית מקיפה של כל כתבי-היד של פירוש רמב"ן לתורה המצויים כיום בעולם (כחמישים במספר). בראש הספר בא מבוא מקיף הדן בתופעת התוספות ובניתוח הממצאים מכתבי-היד וסוקר את הסיבות והמניעים לתוספות. עיקרו של הספר הדיונים הפרשניים המפורטים בכל קטע וקטע, שמטרתם לבאר את מניעיו של רמב"ן בעת שהוסיף על כתיבתו הראשונה. בספר עצמו – וכן באתר במרשתת המלווה אותו – מוצגים הנתונים המפורטים על קטעי התוספת והעדויות להם ברשימות התוספת ובכתבי-היד. מודעות של לומדי הפירוש לשלבי הגיבוש של הפירוש בכללו ושל כל קטע בפני עצמו מוסיפה ממד חדש לעיון הפרשני, ויש בה תרומה משמעותית להבנת דרכו של רמב"ן, לפתרון קשיים בדבריו ולהבהרת כוונתו. על כן הספר מהווה כלי עזר רב חשיבות לחוקרי רמב"ן, ללומדי תורתו ולאוהביה.
-
פירושי 'מדרש חכמים' נכתבו בתחילת המאה השש-עשרה באיטליה, על ידי מחבר אנונימי, והם חלק קטן מתוך חיבור מקיף שנכתב על סדר פרשות השבוע. לאורך החיבור העתיק המחבר את המדרשים הקדומים השלמים, בראשית רבה ומדרשי ההלכה השלמים, כמעט ככתבם. יצירתו העצמאית הם הפירושים שנכתבו בעיקר על הפרשיות החסרות במדרשי ההלכה, ולפיך הם מצויים בשלושה חומשים בלבד, שמות, במדבר ודברים, ואף בהם לא בכל הפרשות. בעל החיבור השתדל לפרש את הפסוקים לפי פשוטם, אך נהג גם לשלב בתוכם דיונים עיוניים והרחבות פרשניות וחינוכיות. במהדורה זו נאספו, לראשונה מתוך כתב היד, פירושי מדרש חכמים מ-27 הפרשות שבהן נכתבו, וצורפו יחד על מנת להציג את דרכו הפרשנית של המחבר. למהדורה מצורף מבוא שמציג את הרקע לכתיבת הפירושים ודן בדרכי הכתיבה ובמאפייני הפרשנות של בעל הפירושים.
-
התלמוד הבבלי הוא ספר היסוד של התורה שבעל פה, בין בלימוד האינטנסיבי שלו ובין בפסיקת ההלכה על פיו, מזה למעלה מאלף שנים. מרכזיותו זו התעצבה בתקופת הגאונים. בתקופה זו הוא עבר ממסירה על פה לכתיבתו בכתבי יד, נוסחו התעצב, והוא הופץ מן המרכז שבבבל לכל תפוצות הגולה. העיסוק הרב בתלמוד ותהליכי מסירתו בעל פה ובכתב יצרו לא מעט חילופים בנוסחאותיו. מחקר זה עוסק בסוגיות הקשורות לתהליך שבו הפך התלמוד הבבלי לספר כל כך מרכזי, ובעיקר בשאלת יחסם של גאוני בבל לנוסח התלמוד הבבלי: כיצד התייחסו לגרסאותיו השונות, כיצד הכריעו ביניהן ועל פי אלו קני מידה עשו זאת; עד כמה שימרו את גרסאותיו הקדומות ועד כמה שינו אותן. בחלקו השני של הספר מובאים ונדונים כל המקורות שבהם דנו גאוני בבל בגרסאות התלמוד.
-
Sale!מהדורת פקסימיליה ספר זה מביא את דרשותיו של ר' קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה, שנדרשו במהלך שנות השואה (ת"ש-תש"ב) בגטו ורשה, על פי כתב ידו אשר שמור במכון היהודי ההיסטורי בוורשה. קובץ הדרשות נמסר ב'שנות הזעם', כלשונו של האדמו"ר, לארכיון המחתרתי 'עונג שבת' בראשותו של ד"ר עמנואל רינגבלום, הוטמן בכד חלב ונמצא לאחר השואה. כתב היד פוענח מחדש ויוצא כאן לאור באופן מדויק בתוספת מבוא, ציוני מקורות, הערות רבות ובהשוואה למהדורות קודמות. האדמו"ר הגיה את דרשותיו מספר פעמים, מחק והוסיף, וצירף הערות בגוף הדרשות ובשולי הגיליון. מהדורה זו עוקבת אחר השינויים הללו ומציגה את שכבותיהם השונות שנכתבו בזמנים שונים במהלך השואה.
-
מהדורה מדעית ומבוארת ("מהדורת רייזר") ספר זה מביא את דרשותיו של ר' קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה, שנדרשו במהלך שנות השואה (ת"ש-תש"ב) בגטו ורשה, על פי כתב ידו אשר שמור במכון היהודי ההיסטורי בוורשה. קובץ הדרשות נמסר ב'שנות הזעם', כלשונו של האדמו"ר, לארכיון המחתרתי 'עונג שבת' בראשותו של ד"ר עמנואל רינגבלום, הוטמן בכד חלב ונמצא לאחר השואה. כתב היד פוענח מחדש ויוצא כאן לאור באופן מדויק בתוספת מבוא, ציוני מקורות, הערות רבות ובהשוואה למהדורות קודמות. האדמו"ר הגיה את דרשותיו מספר פעמים, מחק והוסיף, וצירף הערות בגוף הדרשות ובשולי הגיליון. מהדורה זו עוקבת אחר השינויים הללו ומציגה את שכבותיהם השונות שנכתבו בזמנים שונים במהלך השואה.
-
שמואל בן יהודה אבן תיבון (1232-1165) ידוע בשל תרגומו ל"מורה נבוכה" של הרמב"ם לעברית. הוא תרגם כתבים נוספים וכתב חיבורים בנושא פילוסופיה ופרשנות מקרא. הספר הזה הוא פירושו של אבן תיבון לקהלת, אך הוא מסגל לעצמו את תפיסתו הפרשנית של הרמב"ם, פסוק אחר פסוק עד להסבר הספר כולו. המהדורה מוערת ומביאה את מקורותיו של אבן תיבון ומסבירה את המושגים בהם משתמש. היא כוללת מבוא שמציג את חייו של אבן תיבון ואת כתביו, מתאר את הפירוש בפירוט, מסביר את שיטתו הפילוסופית של הפירוש ומפרט את השפעתו ההיסטורית של הפירוש. במחשבה היהודית של ימי הביניים, רק דמויות בודדות לא הושפעו ממפעל היסוד הרמב"מיסטית הזה.
-
חיבור מרתק זה מייצג את שיא הפרשנות הפילוסופית האלגורית של ימי הביניים. ספרו של ר' לוי נשען על מקורות תלמודיים, מדרשיים, הלכתיים, מדעיים ופילוסופיים עשירים, והוא מעורר התפעלות אצל קוראיו המתרשמים מהיקף ידיעותיו של המחבר ומדמיונו היצירתי הפורה.
-
בספר מוצגת מהדורה מדעית של שבעת המאמרים הראשונים של חלקה הראשון של האנציקלופדיה העוסקים בפיזיקה. כל מאמר דן בסוגיה מדעית אחת וחותם בפרקים פרשניים שמטרתם להראות כיצד הסוגיה תואמת את דעת התורה ואת הסודות הצפונים בכתביהם של ר' אברהם אבן עזרא ור' משה בן מיימון מחד ומקובלים שונים, בעיקר הרמב"ן, מאידך. למהדורה קודם מבוא העוסק בשאלות היסודיות והבסיסיות העומדות מאחורי החיבור, כגון: מי כתבו, היכן ולשם מה, מהו מבנה החיבור, מהם מקורותיו של המחבר וכיצד הוא נדרש להם? המבוא גם סוקר ומבאר את תוכני הדיון של שבעת המאמרים המוצגים במהדורה תוך שימת דגש על החידושים העיקריים הטמונים בהם ותרומתם להתפתחות המדע.
-
כינוס פיוטים מן הגניזה במהדורות מקיפות נעשה, בדרך כלל, מתוך ניסיון לאסוף תחת קורת גג אחת את כלל יצירותיו של פייטן זה או אחר. בספר זה מכונסים הפיוטים על פי סוגם ולא על פי מחברם. השבעתות לשבתות רגילות, ובמיוחד אלו המוקדשות לקריאות התורה שלכל שבת ושבת הן מן הצנועות שבסוגי הפיוטים. לאחר שנאספו כל השבעתות התברר שדווקא סוג צנוע זה זכה לחיים ארוכים: המחזורים השונים הנדפסים כאן משקפים תקופות שמאות שנים מפרידות ביניהן ויש בהם כדי ללמד על איפיונים חשובים ונקודות מפנה משמעותיות בתולדות הפיוט העברי.
-
לתענית – כלומר להימנעות מאכילה ושתייה ולעתים אף מתענוגים אחרים – יש במסורת ישראל בדרך כלל שתי מטרות עיקריות: היטהרות וכפרה או ביטוי לאבל וצער. יום הכיפורים הוא תענית קבועה מן הסוג שנועד להיטהרות וכפרה, אך אפשר לשייך לסוג זה גם תעניות מזדמנות בעת צרה שמטרתן חזרה בתשובה וכפרה, ושנועדו להביא מתוך כך לביטול הגזרה הרעה.ת גבוהה. תעניות הציבור האחרות הנהוגות בישראל זה דורות, שבעה עשר בתמוז, תשעה באב, צום גדליה ועשרה בטבת, שייכות לסוג התעניות המבטאות אבל. בצד הצומות הקבועים הללו הילכה בישראל במשך שנים רבות רשימה של ימי צום רבים, החלים בכל חודשי השנה, לעתים כמה צומות בחודש אחד.
-
פיוטי ר' פינחס הכהן המכונסים לראשונה בספר שלפנינו מציגים את שרידי שירתו של אחד מגדולי פייטניינו הקדומים שעמדו בארץ ישראל. שירי ר' פינחס המתפרסמים בספר, אוצרים בקרבם שפע של ידיעות על עולמם הרוחני של בני זמנו ומקומו. הם משמרים דברי מדרש שלא נודעו עד כה, ומלמדים על שימושי לשון שטרם נרשמו ועל הלכות ומנהגים שנשכחו מלב. הגניזה היא שהעניקה לנו את היכולת להעריך את גודל היצירה הזאת בכמות ובאיכות. הפיוטים שבספר נלקטו מתוך מאות קרעים של קטעי גניזה הפזורים בספריות שונות ברחבי העולם.
