-
Out of stockמורה המורה לר' שם טוב בן יוסף פלקירה נמנה עם ראשוני הפירושים שנכתבו על ספר מורה נבוכים של הרמב"ם. ידיעת הערבית של פלקירה היתה רחבה, והוא העיר הערות רבות על תרגומו הנודע של ר' שמעון אבן תיבון לספר המורה. בזכות ידיעותיו בערבית הכיר פלקירה גם את מקורותיו הפילוסופיים של הרמב"ם וניסה להתחקות אחריהם בחיבורו. המהדורה הביקורתית של מורה המורה מבוססת על כל כתבי היד הנמצאים ברשותנו מן החיבור הזה. היא תועיל לכל החפץ לעמוד על הפירוש החשוב הזה ולחקור את מקורותיו של הנשר הגדול. החיבור מביא את לשון מורה המורה בליווי חילופי נוסח והערות החושפות את מקורותיו הפילוסופיים של פלקירה. מקורות אלה, שהם ברובם המכריע אף מקורותיו של הרמב"ם נבדקים בפירוט במבוא שבראש המהדורה.
-
פירושי 'מדרש חכמים' נכתבו בתחילת המאה השש-עשרה באיטליה, על ידי מחבר אנונימי, והם חלק קטן מתוך חיבור מקיף שנכתב על סדר פרשות השבוע. לאורך החיבור העתיק המחבר את המדרשים הקדומים השלמים, בראשית רבה ומדרשי ההלכה השלמים, כמעט ככתבם. יצירתו העצמאית הם הפירושים שנכתבו בעיקר על הפרשיות החסרות במדרשי ההלכה, ולפיך הם מצויים בשלושה חומשים בלבד, שמות, במדבר ודברים, ואף בהם לא בכל הפרשות. בעל החיבור השתדל לפרש את הפסוקים לפי פשוטם, אך נהג גם לשלב בתוכם דיונים עיוניים והרחבות פרשניות וחינוכיות. במהדורה זו נאספו, לראשונה מתוך כתב היד, פירושי מדרש חכמים מ-27 הפרשות שבהן נכתבו, וצורפו יחד על מנת להציג את דרכו הפרשנית של המחבר. למהדורה מצורף מבוא שמציג את הרקע לכתיבת הפירושים ודן בדרכי הכתיבה ובמאפייני הפרשנות של בעל הפירושים.
-
פירושו של הרב יוסף חיון לירמיהו, שהיה מגדולי רבני פורטגל בדור שלפני הגירוש, נותר מאז חיבורו בכתב היד בלבד ולא זכה להגיה למכבש הדפוס. במהדורה זו נעשה מאמץ להמציא לפני שוחרי פרשנות המקרא, מהדורה מדעית מבוארת של הפירוש, מתוך כתב היד היחיד ששרד, שככל הנראה הינו אוטוגרף אותו חזר והגיה מספר פעמים.
בראש הספר בא מבוא מקיף הדן בדרכו הפרשנית של הרב חיון כפי שהיא באה לידי ביטוי בפירושו לירמיהו, בענייני שונים העולים מתוך פירושו הנוגעים לספר ירמיהו, ובענייני אמונה ופילוסופיה הנזכרים במהלך הפירוש
הרב חיון, שעל תלמידיו נמנים רבי יצחק אברבנאל, רבי דוד ב"ר שלמה ן' יחיא והחסיד רבי יוסף יעבץ, כתב פירושים לכמה מספרי המקרא. על חשיבות פירושיו כתב אחד מצאצאיו 'בכל הארץ יצא קוָם ומלאה הארץ דעה מפירושיו מתוקים מדבש נוטפים מר כפלגי מים בצָיון'. דברי הערכה מופלגים לדמותו כתב תלמידו רבי יוסף יעבץ בספרו 'אור החיים': "ויהי להם לראש, יושב בשבת תחכמוני, זקן ונשוא פנים, הוא הראש הגדול מלא תורה כאחד האמוראים, ר' יוסף חיון ז"ל".
תוכן עניינים ומבוא של הספר ניתן למצוא בקישור. -
ספר זה מציג כשלוש מאות קטעים שהוסיף ר' משה בן נחמן (רמב"ן) לפירושו לתורה בעלותו לארץ ישראל בסוף ימיו. קטעי התוספת זוהו על פי רשימות עדכון ששלח רמב"ן עצמו ושלחו אחרים אל ארצות הגולה, וכן על בסיס בדיקה השוואתית מקיפה של כל כתבי-היד של פירוש רמב"ן לתורה המצויים כיום בעולם (כחמישים במספר). בראש הספר בא מבוא מקיף הדן בתופעת התוספות ובניתוח הממצאים מכתבי-היד וסוקר את הסיבות והמניעים לתוספות. עיקרו של הספר הדיונים הפרשניים המפורטים בכל קטע וקטע, שמטרתם לבאר את מניעיו של רמב"ן בעת שהוסיף על כתיבתו הראשונה. בספר עצמו – וכן באתר במרשתת המלווה אותו – מוצגים הנתונים המפורטים על קטעי התוספת והעדויות להם ברשימות התוספת ובכתבי-היד. מודעות של לומדי הפירוש לשלבי הגיבוש של הפירוש בכללו ושל כל קטע בפני עצמו מוסיפה ממד חדש לעיון הפרשני, ויש בה תרומה משמעותית להבנת דרכו של רמב"ן, לפתרון קשיים בדבריו ולהבהרת כוונתו. על כן הספר מהווה כלי עזר רב חשיבות לחוקרי רמב"ן, ללומדי תורתו ולאוהביה.
-
שמואל בן יהודה אבן תיבון (1232-1165) ידוע בשל תרגומו ל"מורה נבוכה" של הרמב"ם לעברית. הוא תרגם כתבים נוספים וכתב חיבורים בנושא פילוסופיה ופרשנות מקרא. הספר הזה הוא פירושו של אבן תיבון לקהלת, אך הוא מסגל לעצמו את תפיסתו הפרשנית של הרמב"ם, פסוק אחר פסוק עד להסבר הספר כולו. המהדורה מוערת ומביאה את מקורותיו של אבן תיבון ומסבירה את המושגים בהם משתמש. היא כוללת מבוא שמציג את חייו של אבן תיבון ואת כתביו, מתאר את הפירוש בפירוט, מסביר את שיטתו הפילוסופית של הפירוש ומפרט את השפעתו ההיסטורית של הפירוש. במחשבה היהודית של ימי הביניים, רק דמויות בודדות לא הושפעו ממפעל היסוד הרמב"מיסטית הזה.
-
רש"י היה הפרשן המקראי הראשון שחיבר פירוש מקיף לספר משלי באשכנז ובצפון צרפת, ופירושו שרד ב-55 כתבי יד. זו הפעם הראשונה שמוגשת מהדורה מדעית לפירוש רש"י לספר זה. מהדורה מדעית זו מבוססת על כ"י לוצקי 778. חילופי הנוסח משישה כתבי יד אחרים המדויקים ביותר, שני הדפוסים הראשונים, ועוד שלושה דפוסים מאוחרים יותר מופיעים באפרט חילופי הנוסח. המהדורה כוללת גם "סופרקומנטר" שבו העורכת מפרשת מילים או קטעים שדורשים הבהרה. העורכת עקבה אחרי המקורות של רש"י בפירושו - גם אלה שעליהם רש"י מכריז במפורש, וגם אלה שלא הכריז עליהם. את מהדורת הפירוש מקדים מבוא המנתח נושאים חשובים ומגוונים, כגון: תוספות לפירוש, שיטת הפירוש, מקורותיו של רש"י, לשון ותחביר, ופולמוס יהודי-נוצרי.
-
Sale!מדעי היהדות 55 (2020) לצפייה בתוכן העניינים המלא לצפייה בתקצירים רשימת המאמרים: מיכאל שניידר ז"ל - השורשים הליטורגיים של הייחוד אליהו רוזנפלד - "על אודותיו יש לדבר בשתיקה" תפקיד השתיקה בסיפורי טענות בתולים בתלמוד הבבלי ראובן כודרי - התלמוד כתרגיל ברטוריקה: פרוגימנסמה וקונטרוברסיה בספרות חז"ל אלי גורפינקל - סדר ומבנה ברשימת העיקרים המיימוניים: בין צורה למשמעות חגי שטמלר - "למהלך האידאות בישראל" בתגובה ל"חוכמת ישראל" ביקורות ספרים: עוזיאל פוקס על כוחה של התמונה הגדולה, מחשבות בעקבות חיבורו של יעקב זוסמן על תורה שבעל פה פשוטה כמשמעה. תמר קדרי על "ונְתַָתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ ולְָתוּר בַּחָכְמָה" (קהלת א, יג), המהדורה המדעית החדשה למדרש קהלת רבה, פרשות א-ו.
-
Sale!מדעי היהדות 56 (2021) לצפייה בתוכן העניינים המלא לצפייה בתקצירים רשימת המאמרים: יובל פרנקל - בין אדם למקום: האיש הקדוש והמקדש בסיפורי חוני המעגל וחנינה בן דוסה יוסף מרקוס - מעמדם של בעלי מומים ופסולי קהל בספרות התנאית: עיון נוסף מיכאל אביעוז - “ידוע הוא דבר האיל האוכל הנחשים": רישומו של הידע המדעי בפירושים היהודיים מימי הביניים לתהלים מב אברהם דוד - התקבלות כתבי פלאביוס יוספוס בהיסטוריוגרפיה היהודית במאה השש-עשרה: ספר שלשלת הקבלה כבוחן חן אביזוהר-חגי ויובל הררי - “למקשה לילד": גיליון מרשמים מאגיים לטיפול במצוקת לידה בן לנדאו - שפינוזה ואסכולת פריז ישראל קנוהל - הגרסה המקורית של סיפור הבריאה בבראשית א וחשיבות המספר שמונה במקרא ובמיסטיקה היהודית הקדומה (אנגלית)
-
מדעי היהדות 57 (1) 2022
רשימת מאמרים
מיה שמואלי- שיבה וניכור במבט אקזיסטנציאלי: עיון פרשני במגילת רות
עפר אליאור- התרגומים העבריים של "ספר היסודות" מאת אוקלידס מימי הביניים
יהודית וייס- "דחייה", "חליפה" ו"עיבור": תפיסות ספירתיות בדבר גלגול נשמות בין גופים בספרות הקבלה המוקדמת והדיהן
איילת וולפיש-פרנקל- מלאכים, שדים ומכשפים: מיתוס בני האלוהים ובנות האדם בזוהר כאטיולוגיה של הרע
נטע דן- ”ּכָף־ּבֵית אֹותִּיֹות לִקְלָלָה": לשון וביטויי תוכחה בשירת אורי צבי גרינברג
