-
התלמוד הבבלי הוא ספר היסוד של התורה שבעל פה, בין בלימוד האינטנסיבי שלו ובין בפסיקת ההלכה על פיו, מזה למעלה מאלף שנים. מרכזיותו זו התעצבה בתקופת הגאונים. בתקופה זו הוא עבר ממסירה על פה לכתיבתו בכתבי יד, נוסחו התעצב, והוא הופץ מן המרכז שבבבל לכל תפוצות הגולה. העיסוק הרב בתלמוד ותהליכי מסירתו בעל פה ובכתב יצרו לא מעט חילופים בנוסחאותיו. מחקר זה עוסק בסוגיות הקשורות לתהליך שבו הפך התלמוד הבבלי לספר כל כך מרכזי, ובעיקר בשאלת יחסם של גאוני בבל לנוסח התלמוד הבבלי: כיצד התייחסו לגרסאותיו השונות, כיצד הכריעו ביניהן ועל פי אלו קני מידה עשו זאת; עד כמה שימרו את גרסאותיו הקדומות ועד כמה שינו אותן. בחלקו השני של הספר מובאים ונדונים כל המקורות שבהם דנו גאוני בבל בגרסאות התלמוד.
-
הספר שימש תקופה ארוכה ספר יסוד למחקר תולדות התפילה. הוא נכתב בשנת 1859 בידי יום טוב ליפמן צונץ, מי שנחשב כאבי חכמת ישראל. המהדורה העברית כוללת עדכונים מחקריים, הבהרות רבות ומפתחות מפורטים, ביניהם: מפתח התפילות, מפתח מנהגי התפילה, מפתח הפיוטים ומפתח כתבי יד ודפוסים קדומים של סידורים ומחזורים המוזכרים בספר. במהדורה העברית נדפסו לראשונה מאות הערות והשלמות של צונץ עצמו, שנמצאו על העותק האישי שלו.
-
Sale!רבי מאיר (מהר"ם) מרוטנבורג, גדול חכמי גרמניה במחצית השנייה של המאה הי"ג, היה מגדולי המשיבים בימי הביניים. תשובותיו הרבות של מהר"ם נדפסו בשורה ארוכה של קבצים, ואליהן מצטרפות עתה 501 תשובות חדשות, חלקן שלו וחלקן של חכמים אחרים מקרב "בעלי התוספות". תשובות אלו נאספו בספר זה מתוך עשרות כתבי יד, ונוספו להן הערות, מבוא רחב ומפתחות מפורטים בשני כרכים.
-
פיוטים של הפייטן הארץ ישראלי ר' אלעזר בירבי קליר, שפוענחו מתוך קרוב לארבע מאות כתבי יד, כאשר כל שינויי הנוסח שבכתבי היד נרשמו בשוליהם. ביאור מקיף מסייע לקורא לעקוב אחר לשונו הקשה של הפייטן, לעמוד על המקורות המקראיים והמדרשיים המרובים המשולבים בפיוטים ולעקוב אחר מהלך דבריו. מבוא כללי מלבן את השאלות הקשורות בפיוטים, למן בירורים הקשורים בייחוס הפיוטים למחברם ולשחזור חלקיה של כל קומפוזיציה פייטנית, ועד לדיונים בעיצובו הספרותי של החומר. ר' אלעזר בירבי קליר התייחס בפיוטיו לראש השנה לכל ההיבטים של היום: הדין, תקיעת השופר, מלכויות, זיכרונות ושופרות, זכות האבות ועוד. יצירות אחדות הוא הקדיש לראש השנה שחל בשבת. דרכו המיוחדת בעיצוב כל אחד מן הנושאים הללו מתבררת אף היא במבוא. מערכת קשרים מסועפת בין הפיוטים למקורותיהם מתלבנת אף היא, וכך למשל מתברר שאחד הפיוטים הנדפסים כאן לראשונה מאיר באור חדש גם את הפיוט המפורסם 'ונתנה תוקף קדושת היום'.
-
פירוש רשב"ם לשיר השירים הוא חיבור חשוב ביותר התורם תרומה רבת משמעות לכמה וכמה תחומים: לפירוש הטקסט המקראי, להכרת דמותו ופועלו של רשב"ם – מגדולי פרשני המקרא בכל הדורות, להבנה מעמיקה יותר ומדויקת יותר של תולדות הפרשנות היהודית למקרא ובעיקר של אסכולת הפשט, להכרת תולדות ישראל ותרבות ישראל בצרפת ובאשכנז במאות השתים עשרה והשלוש עשרה.
-
ספר זה בא להציג בפני הקורא אוסף של תרגומים ארמיים לספרי הנביאים השונים בלשונם ובענייניהם מן התרגום הנפוץ המיוחס ליונתן בן עוזיאל. תרגומים אלה מצויים רובם בכתבי יד ומופיעים בשמות שונים, כגון 'תרגום ירושלמי', 'תרגום דארעא דישראל', 'תרגום של תוספתא' או 'תוספתא'. האוסף שלפנינו כולל מאה וחמישים קטעים שנאספו מתוך למעלה ממאה כתבי יד ודפוסים ראשונים. ייחודו של החיבור הזה הוא בקיבוצם של הקטעים כולם, הן שכבר נתפרסמו והן הרואים כאן אור לראשונה, בספר אחד.
-
התוספות למנחת שי משלים את הפרסום של מנחת שי על התורה, אשר לידידיה שלמה רפאל נורצי.
-
Sale!מדעי היהדות 55 (2020) לצפייה בתוכן העניינים המלא לצפייה בתקצירים רשימת המאמרים: מיכאל שניידר ז"ל - השורשים הליטורגיים של הייחוד אליהו רוזנפלד - "על אודותיו יש לדבר בשתיקה" תפקיד השתיקה בסיפורי טענות בתולים בתלמוד הבבלי ראובן כודרי - התלמוד כתרגיל ברטוריקה: פרוגימנסמה וקונטרוברסיה בספרות חז"ל אלי גורפינקל - סדר ומבנה ברשימת העיקרים המיימוניים: בין צורה למשמעות חגי שטמלר - "למהלך האידאות בישראל" בתגובה ל"חוכמת ישראל" ביקורות ספרים: עוזיאל פוקס על כוחה של התמונה הגדולה, מחשבות בעקבות חיבורו של יעקב זוסמן על תורה שבעל פה פשוטה כמשמעה. תמר קדרי על "ונְתַָתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ ולְָתוּר בַּחָכְמָה" (קהלת א, יג), המהדורה המדעית החדשה למדרש קהלת רבה, פרשות א-ו.
-
בספר מוצגת מהדורה מדעית של שבעת המאמרים הראשונים של חלקה הראשון של האנציקלופדיה העוסקים בפיזיקה. כל מאמר דן בסוגיה מדעית אחת וחותם בפרקים פרשניים שמטרתם להראות כיצד הסוגיה תואמת את דעת התורה ואת הסודות הצפונים בכתביהם של ר' אברהם אבן עזרא ור' משה בן מיימון מחד ומקובלים שונים, בעיקר הרמב"ן, מאידך. למהדורה קודם מבוא העוסק בשאלות היסודיות והבסיסיות העומדות מאחורי החיבור, כגון: מי כתבו, היכן ולשם מה, מהו מבנה החיבור, מהם מקורותיו של המחבר וכיצד הוא נדרש להם? המבוא גם סוקר ומבאר את תוכני הדיון של שבעת המאמרים המוצגים במהדורה תוך שימת דגש על החידושים העיקריים הטמונים בהם ותרומתם להתפתחות המדע.
-
כשנות אלף מונח היה חיבור הדקדוק של רב סעדיה גאון, נסתר ועלום מעין רואה, ואף שמקצת החכמים שמעו את שמעו, את תוכנו לאשורו לא ידעו. והנה, מאה שנים לאחר שנתגלה החיבור לראשונה בידי א"א הרכבי, באים אנו לגאול את החיבור ולהציגו קבל עם ועדה. ספר הדקדוק שלו מעשה ראשונים הוא ולא קדמו אדם בדקדוק העברי. לאחר שנתגלה עיקרו של החיבור בכתב יד אחד המחזיק את רובו, נתגלו קטעי גניזה אחרים. עד ימינו עדיין אין כל החיבור בידינו. השאלה העומדת במצב זה האם ראוי להמתין בהכנת מהדורה מדעית עד שיהא כל החיבור בשלמותו בידנו או שמא יש לההדיר את שנמצא בעין בעת הזאת. בחרנו בדרך השנייה משום חשיבות משנתו הדקדוקית של רס"ג ומשום שפרסום כל החלקים הידועים מחיבורו עשוי לעורר את החוקרים לפקוח עין ולבקש קטעים נוספים, אף יקל עליהם לזהות חלקים אחרים מן החיבור.











